במערכות האינטראקטיביות הרבות שפיתחתי במהלך עשרות שנים, שמתי דגש על פיתוח שפה משותפת באמצעות כרטיסיות הכוונה המשולבות בפעילויות האינטגרטיביות באמצעות האמצעים המוחשיים המגוונים והכלים הטכנולוגיים השונים.

המגוון העצום של הכרטיסיות המאתגרות, המאופיינות באיורים המותאמים לפעילויות ולגילאי המשתמשים, הוכח כאמצעי התורם לפיתוח כישוריי אוריינות אצל הילדים החל מהגיל הרך שבבסיסו, פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה ותרגומם לכלים מתרימים שימושיים הקשורים, ברכישת מיומנויות הבעה, הבנת הנקרא והבעה בכתב.

דוגמאות לכרטיסיות הכוונה שפיתח גולדנברג פסי

התפיסה הפדגוגית הכוללת והפעילות הקבוצתית במערכות הלמידה האינטראקטיביות שפיתחתי באמצעות כרטיסיות ההכוונה ושילובם האינטגרטיבי באמצעים המוחשיים ובלומדות ה"חכמות", מקנה לילדים מגוון רחב של יכולות תקשורתיות בינאישיות הכוללות בין השאר: מיומנויות הקשבה, התבוננות, האזנה, דיבור ומיומנויות חברתיות חשובות.

דוגמאות לכרטיסיות הכוונה שפיתח גולדנברג פסי

במהלך פיתוח שיטת הלמידה הייחודית באמצעות מערכות הלמידה האינטראקטיביות הראשונות מסוגן בעולם שפיתחתי, המשלבת כלים טכנולוגיים בתהליכי הלמידה, שמתי דגש בשילוב הקניית האוריינות הדיגיטלית באמצעות המחשב ומערכות טכנולוגיות נוספות עם כלים ייעודים, התורמים להקניית כישורים הכרחיים בפיתוח החשיבה והיצירתיות ושילובם בעולמות התוכן המגוונים.

תוצאות המחקרים בארץ ובעולם שחקרו את תרומת סביבות הלמידה ויעילות המערכות שפיתחתי המשלבות שליטה בטכנולוגיות תקשורתיות ועיבוד מידע, מעידות חד משמעית, שהיכולות המוקנות לילדים החל מהגיל הרך בכישורי אוריינות, כישורים מתמטיים, כישורי מרחב ואחרים, מוכחות ומשמעותיות ביותר לעומת כל שיטת למידה אחרת.

דוגמאות לכרטיסיות הכוונה שפיתח גולדנברג פסי

בעידן המודרני המשתנה תכופות, מושג האוריינות מתפתח בהתאם להיצע של האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לילדים.

אורח החיים משתנה במהירות, בהתאמה, העוסקים בפיתוח סביבות, שיטות ומערכות למידה לילדים, מחויבים למצוא את המינון המאוזן בין שילוב בטכנולוגיות מידע ותקשורת, לבין שימור פיתוח האוריינות באמצעים מוחשיים, גורם מרכזי שימשיך להוות נדבך תורם בתפקוד חברתי מוצלח.

במהלך השנים, פיתחתי שפה גרפית המכילה מאות סמלים וצלמיות (אייקונים) ששימשה את המשתמשים הצעירים במערכות הלמידה האינטראקטיבות שפיתחתי.

דוגמאות לסמלים וצלמיות ששימשו כשפה גרפית אוניברסאלית במערכות הלמידה האינטראקטיביות שפיתח גולדנברג פסי

השפה הגרפית הוכחה ככלי יעיל ביותר להגברת מוטיבצית הלמידה וככלי תורם משמעותית בהפנמת מיומנויות חשיבה, זכרון, תפיסה מרחבית, פיתוח מיומנויות חברתיות ונוספות אצל המשתמשים הצעירים.

דוגמאות לשימוש בצלמיות באתר EduFix שפיתח גולדנברג פסי

אחת התועלות המרכזיות בשימוש בשפה הגרפית הוכחה כיעילה ביותר בפרוייקטים שיזמתי והובלתי בין אוכלוסיות משתמשים במדינות שונות, דוברות שפות אם שונות.

דוגמה לשימוש בשפה גרפית אוניברסאלית באמצעות צלמיות, במערכת הלמידה האינטראקטיבית אדיומטריקס, שפיתח גולדנברג פסי

חסם השפה בגיל צעיר, יכול להוות גורם מעכב ביצירת כישורים חברתיים ואינטראקציה בינאישית, השימוש בסמלים מאפשר הסרת החסם ופריצת סכרים התורמים לשיתופי פעולה מדהימים.

ניתן למנות מספר כישורים חברתיים המושפעים ישירות משימוש בשפה הגרפית:

• יכולת שיתוף פעולה
• פתיחות והכרת האחר
• פיתוח כישורי הבעה – שיחה
• פעילות במסגרת כללים וחוקים בקבוצה
• היכולת להביע רגשות ולהיפתח לרגשותיו של האחר
• פיתוח בטחון עצמי בכל הקשור להבעת עמדה
• מודעות לצרכיו של הזולת
• תחרותיות – היכולת להתמודד ולחוות כישלונות
• פיתוח היכולת לאזן בין צרכיו של המשתמש לצרכיו של האחר

דוגמה לשימוש בשפה גרפית אוניברסאלית באמצעות צלמיות, במערכת הלמידה האינטראקטיבית BIGKID, שפיתח גולדנברג פסי

כבר בתחילת שנות ה – 90 פיתחתי מערכת בינארית אינטראקטיבית, שיועדה לאבחון דידקטי ופסיכומטרי לילדים בגילאי 5-12.

ייחודיותה של המערכת ביכולתה לקלוט ולעבד נתונים בזמן אמת, מבלי מעורבותו של מתווך והתאמת הפעילות ברמה אינדיבידואלית.

המערכת הבינארית האינטראקטיבית שפיתח גולדנברג פסי

משטחי הפעילות האינטראקטיביים, מוזנים ממידע שוטף הנשלט באמצעות מחשב המציג בפני המשתמש, מידע ויזואלי או טקסטואלי מקביל, לרבות מול מדדים השוואתיים.

פעילות באמצעות המערכת הבינארית האינטראקטיבית שפיתח גולדנברג פסי

מערכת החיווי המוארת במשטחי הפעילות מגוונת ומעניקה ממד טכנולוגי ייחודי האוגרת את נתוני המשתמש ומעבדת אותם בזמן אמת.

המערכת הותקנה במרכזים שונים בישראל, רוסיה וארה"ב וזכתה להצלחה מרובה לא רק ככלי אבחוני, אלא לרבות, כמערכת התורמת לפיתוח מיומנויות וכשרים רבים.

תכנית ייעודית שפותחה במהלך מספר שנים על ידיי, שילבה את היישומים במערכת הבינארית האינטראקטיבית, באמצעים המגוונים שהוצעו ללקוחותיי בעולם, במסגרת מסלולי פיתוח גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים החל מהגיל הרך.

מטרת המרכז, להכשיר את דור העתיד, להתנהגות עתידנית נכונה, כהולכי רגל זהירים, רוכבי אופניים המודעים לסביבה התעבורתית ונהגים המצייתים לכללים, להנחיות ולחוקים מתוך מודעות שנרכשה מהפנמת כללי תרבות התנהגותית וחשיבה קיימים ועתידיים.

פעילות אינטראקטיבית של תלמידים במערכת ה – Action KID, המשולבת במרכז האינטראקטיבי לזהירות ובטיחות בדרכים שפיתח גולדנברג פסי

יעילותו הברורה של המרכז האינטראקטיבי לזהירות ובטיחות בדרכים שפיתחתי, בהפנמת החומרים הדידקטיים בתחום, ויישומם להלכה, פורסמו במספר מחקרים שנערכו בארץ ובעולם.

כל התכנים הייעודים המיושמים במרכז, פותחו בשילוב הגף לבטיחות בדרכים במשרד החינוך, ושילובם אינטגרלי בתוכניות הלמידה הבית ספריות נעשה באמצעות מדריכות ייעודיות לבטיחות בדרכים, המלוות את התלמידים בפעילות במרכז.

מטרות על בפעילות

• טיפוח דפוסי התנהגות בדרכים נאותים.
• התנהגות נכונה של הולך רגל, רוכב אופניים ונהג.
• הכרת תמרורים וציות להם.
• הגברת המודעות למצבים לא צפויים, פיתוח ערנות וכושר ריכוז.
• טיפוח הרגלים ומיומנויות מקיפות.
• טיפוח היכולת לקבלת החלטות מועילות במצבים שונים בדרכים.
• הקניית מיומנויות לשימוש בסביבה תעבורתית.
• טיפוח אחריות אישית למניעת תאונות דרכים.

סביבת הלמידה האינטראקטיבית המרכזית שפיתח גולדנברג פסי

תחום הכשרים והמיומנויות הכללי

• טיפוח זיכרון חזותי.
• פיתוח התפיסה החזותית.
• פיתוח יכולת איתור מידע שימושי.
• פיתוח יכולת התמצאות במרחב.
• פיתוח יכולת חשיבה מרחבית.
• קידום היכולת לקרוא ולפענח מושגי מרחב המיוצגים בהסמלה.
• פיתוח יכולת השוואה.
• פיתוח יכולת חשיבה רב כיוונית המחייבת בחינת אלטרנטיבות ובדיקתן.
• פיתוח יכולת להתמודד עם שינויים בזמן אמת.
• פיתוח יכולת פתרון בעיות.
• פיתוח היכולת לגלות ולבחון חוקים ועקרונות.
• פיתוח יכולת בחינת אלטרנטיבות והשלכותיהן.
• קידום היכולת לפרש ולארגן נתונים ממקורות מידע שונים במגוון צורות.

תחנות פעילות אינטראקטיביות במערכת ה – Action KID המשולבת במרכז לזהירות ובטיחות בדרכים שפיתח גולדנברג פסי

במסגרת הפעילות הענפה שלי עם חברות חינוכיות במזרח הרחוק, מוניתי ליועץ פדגוגי לחברה בינלאומית שעוסקת בין השאר, בהפקת סדרות של סרטים מצוירים לילדים בגילאי 4-8.

בובות איסוף של הדמויות המובילות בסדרות הסרטים המצוירים שגולדנברג פסי שימש כיועץ בפיתוחן

נבחרתי כיועץ לכותבי הסדרות ולמעצבי התוכן, במטרה שאמקד מניסיוני עתיר השנים הדגשים הקשורים בתחום התמחותי, פיתוח גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים. תרמתי לסדרות אלו יסודות ויתרונות פדגוגיים מובהקים, לעומת סדרות מתחרות.

עשרות מיליוני ילדים, צפו בסדרות שהוקרנו בערוצי הטלוויזיה המרכזיים במזרח הרחוק, במהלך השנים.

דוגמאות מסדרת המוצרים המשלימים שפותחו יוצרו ושווקו במזרח הרחוק בליווי מקצועי של גולדנברג פסי

בנוסף לפיתוח סדרות של מוצרים דידקטיים משלימים שהובלתי, אשר יועדו בעיקר למוסדות חינוך, שימשתי גם כיועץ עיצובי ויועץ תוכן ראשי בפיתוח מאות מוצרים משלימים ששווקו בהצלחה מרובה במדינות מרכזיות במזרח הרחוק.

המוצרים זכו להצלחה מרובה בקרב מיליוני ילדים, חלקם הפכו לפריטי אספנות פופולאריים.

חברות בינלאומיות בסין, טאיוואן יפן ודרום קוראיה, רכשו זכויות מיתוג של גיבורי הסדרות ושילבו אותם במבצעי שיווק רחבי היקף. במסגרת המבצעים, העניקו החברות מוצרים משלימים ייעודים ללקוחותיהם, כתשורה.

דוגמאות מסדרת המוצרים המשלימים שפותחו יוצרו ושווקו במזרח הרחוק בליווי מקצועי של גולדנברג פסי

במסגרת שיתוף הפעולה בין משרד החינוך התרבות והספורט, תחום בטיחות וזהירות בדרכים וביני, נערך סיור במרכז הווירטואלי שפיתחתי, לצוות הפיקוח של תחום החינוך לבטיחות בדרכים בראשותה של גב' רחל רותם המפקחת הארצית.

הסיור כלל , צפייה על כיתת תלמידים פעילה במרחבי הפעילות השונים והמגוונים והסברים על יעילותו של המרכז לעומת כל כלי הכשרה לימודי אחר בתחום שיפור תרבות ההתנהגות בסביבה תעבורתית.

במהלך הסיור הביעו המפקחים את התלהבותם מהאמצעים האינטראקטיביים והאחרים המקנים לפעילות ממד ייחודי ומרתק.

במסגרת המודל הלימודי שפיתחתי, התלמידים פוקדים את המרכז למשך כ – 4 ש' ברצף, מספר פעמים בשנה, וחווים פעילויות מגוונות, התורמות להפנמת החומרים הלימודיים כפי שהוכח
במחקרים שליוו את הפעילות במרכז.

בהמשך לביקור שלחה אליי ד"ר רחל רותם המפקחת הארצית, מכתב תודה המבטא את התרשמותם העמוקה מהביקור במרכז.

מרכזים דומים הוקמו על ידי במהלך השנים בין השאר בארה"ב, בברזיל, רומניה והודו.

דוגמאות לאזורי הפעילות במרכז הווירטואלי לבטיחות וזהירות בדרכים

מכתב התודה מד"ר רחל רותם

חברי המוזיאון הלאומי למדע תכנון וטכנולוגיה, ד"ר טל ברמן ומר יאיר שולמן, ערכו ביקור במרכז הייחודי מסוגו בעולם שפיתחתי, לפיתוח מיומנויות בתחום זהירות ובטיחות בדרכים.
המרכז כולל מערכות למידה אינטראקטיביות שפותחו על ידי, במרכזו מערכת, האקשן הקיד – Action KID.
בהמשך לביקור שלח אליי ד"ר טל ברמן, ראש אגף תערוכות ומוצגים מכתב תודה המבטא את התרשמותם העמוקה מהביקור המאלף לדבריו, במרכז.
מרכזים דומים הוקמו על ידי במהלך השנים בין השאר בארה"ב, בברזיל, רומניה והודו.
לצערי, לא נמצא המשאב הכספי הגבוה שנדרש, על מנת לרכוש את המרכז ע"י המוזיאון.

מערכת האקשן קיד

מכתבו של ד"ר טל ברמן

במסגרת הפעילות הענפה שלי עם חברות חינוכיות במזרח הרחוק, מוניתי ליועץ פדגוגי לחברה בינלאומית שעוסקת בין השאר, בהפקת סדרות של סרטים מצוירים לילדים בגילאי 4-8.

נבחרתי כיועץ לכותבי הסדרות ולמעצבים במטרה שאמקד הדגשים מתחום התמחותי, ואתרום לסדרות יתרונות פדגוגיים מובהקים, לעומת סדרות מתחרות. במקביל, פיתחתי לסדרות אלו פעילויות פדגוגיות משלימות רבות, שאפשרו לחברה להפוך את הסדרות, למוצר חינוכי רב תחומי, שזכה לברכת משרדי החינוך במדינות רבות ושווק בהצלחה מרובה בעיקר במזרח הרחוק, בטאיוואן, סין, דרום קוריאה ויפן, עשרות מיליוני ילדים, צפו בסדרות במהלך השנים ופעלו באמצעים האינטראקטיביים שפיתחתי.

במקביל, יוצרו מוצרים רבים ומגוונים למכירה לילדים, המבוססים על הסדרות, הדמויות והאמצעים המיוחדים שאפיינו כל דמות.

דמויות מאוירות ייעודיות מסדרת SportsPanda

יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:

• דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
• אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
• ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
• העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
• האמונה שילד מכיר הכי טוב את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
• הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
• הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

קורצ'אק עם תלמידיו

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים, הנאצים את גטו ורשה, בשנת 1940, בית היתומים היהודי והילדים היהודים, אולצו לעבור אל הגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, הוא סירב, ויחד עם אחרים, נשאר עם חניכיו אותם אהב ללא תנאי, ברגעיהם מלאי הייסורים האחרונים.

קורצ'אק בגישתו הייחודית, הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן עובדותיו המסורות, הלך עם היתומים אל המוות הבלתי נמנע בידי הנאצים.

בחלקה השלישי של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לדמותו של קורצ'אק כדמות מופת לדורות.

כהורים וכאנשי חינוך, עבור כל אחד מאתנו קיים מודל לחיקוי במודע או כחלק מהיסטוריה תרבותית, אותה אנו נושאים דורות, בגנים שלנו.

יאנוש קורצ'אק  (1878-1942)

נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878. נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה ע"י הנאצים.

כבר בצעירותי, כילד יהודי, שהענף המשפחתי שלי מצד אבי, חווה את השואה במלוא עוצמתה, נחשפתי לדמות מופת של המחנך הדגול ביותר לדעתי, שחי במאה העשרים ד"ר – Janusz Korczak‏, שנודע גם תחת השם – Henryk Goldszmit

ברשותכם אספר לכם בקצרה, אודות איש החינוך המופלא, שעיצב למעשה את תפיסת עולמי החינוכית בכל הקשור לחשיבות ההכרה במקומו של הילד החל מהגיל הרך, בעיצוב דמותה של החברה העתידית והקנה לי ערכים נוספים, אשר השפיעו על מהלך חיי.

יאנוש קורצ'אק נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878, צאצא למשפחת יהודים מכובדת, נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה, ע"י הנאצים.

מחנך חדשן, מחזאי, מחבר ספרי ילדים וספרים ומאמרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, מבשר הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. הקים וניהל בתי יתומים והיה חלוץ התפיסה לחינוך דמוקרטי.

בחלקה השני של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לגישות החינוכיות המהפכניות שפיתח קורצ'אק.

–> לקריאת החלק הקודם

תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן, חלק ראשון.

מטרות המחקר
"השפעתן של הטכנולוגיות המתקדמות, המשלבות שימוש בעזרים דידקטיים, במערכות שפיתחתי, בסביבות למידה דינמיות, על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

מסקנות המחקר
סביבות למידה המשלבות אמצעים דידקטיים מגוונים, לא רק טכנולוגיים, המובנות במערכות האינטראקטיביות החינוכיות שפיתחתי, מעניקות תרומות ממשיות לרמת האינטליגנציה של הילדים ומאפשרות להם בתהליך מתמשך, להימנות על קבוצת הילדים המוגדרים, כגאונים.

דוגמאות מסביבות הלמידה שפיתחתי התורמות לפיתוח גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים

תוצאות המחקר קיבלו חיזוק מתוצאות מחקרים מלווים חיצוניים במדינות שונות המצביעים בצורה מובהקת, שהישגיהם של תלמידים שלמדו בסביבות למידה שפותחו על בסיס תפיסתי במהלך השנים, גבוהים בהרבה, מאלו שלא למדו בסביבות אלו.

המחקר המקיף עקב אחרי אלפי תלמידים שלמדו באמצעות מערכות הלמידה האינטראקטיביות השונות שפיתחתי, במהלך 3 שנים ברצף במדינות שונות. עובדה חשובה זו ונתוני ההשוואה המקבילים שהועמדו לרשותי מקבוצות תלמידים אחרות, שלא למדו באמצעות המערכות האינטראקטיביות, מעניקים למחקר משנה תוקף, לגביי יעילותן המוכחת של המערכות שפיתחתי בהשוואה, למסלולי למידה רבים אחרים.

מניתוח הממצאים הרבים שנאגרו אצלי, על ציר הזמן המתמשך של המחקר, ביצעתי שינויים והתאמות ביעדים הפדגוגים ובכלים השונים שפיתחתי, אשר היוו, פלטפורמה דינמית במהלך פיתוח המערכות המתקדמות בהמשך, במטרה להעניק לשכבה רחבה יותר של ילדים, תרומות מתמשכות, לרמת האינטליגנציה שלהם.

בחלקו האחרון של המחקר, אביא לידיעתכם את הממצאים שהתקבלו מניתוח הנתונים לעניין הסוגיות המרכזיות של המחקר.

–> לקריאת החלק הקודם

שיפור האינטליגנציה הרגשית

למרות שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות שונות לילדים, כבר החל בגיל הרך, לדוגמא:

• מתן הזדמנויות להבעה רגשית
• שוב להראות לילדים שגם מבוגרים מרגישים
• לתת לגיטימציה להבעת רגשות
• לפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת
• פיתוח מודעות אישית
• פיתוח מודעות חברתית
• פיתוח מנהיגות
• יכולת התמודדות עם קונפליקטים
• העצמת פיתוח הפוטנציאל

במערכות הטכנולוגיות האינטראקטיביות שפיתחתי במהלך עשרות שנים, הושם דגש על שילוב כלים מגוונים, שמטרתם שיפור האינטליגנציה הרגשית אשר שולבו אינטגרטיבית, בעולמות התוכן הלימודיים המגוונים מתוך כוונה לפתח בצורה מיטבית ומרבית, את הגאונות והאינטליגנציה אצל ילדים.

יישומים אינטראקטיביים לשיפור האינטליגנציה הרגשית במערכת האקשן קיד שפיתחתי

חומרי ההדרכה הפדגוגים, מערכי השיעור והחומרים הדידקטיים המסופקים לאנשי החינוך, בנוסף למסלולי ההכשרה התומכים את הטעמת המערכות במוסדות החינוך, כוללים ידע ייעודי לעניין שיפור האינטליגנציה הרגשית וזוכים להערכה מרובה מלקוחותיי.

בחלקו הנוסף של המחקר, אביא לידיעתכם את תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן.

–> לקריאת החלק הקודם

הילדים רואים, נחשפים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורמת לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

חשוב שנגרום לילדים להיות יותר מאושרים, להצליח בחיים ושתהיה לנו חברה טובה יותר, על ההורים, על המורים ושאר הבוגרים מסביב לילדים ללמד את הילדים את בינת הלב (אינטליגנציה רגשית).

מוטלת עלינו החובה להקנות לילדים את כישורי החיים:

• מודעות לרגשותיהם ולרגשות הזולת
• לקיחת אחריות ומחויבות
• התמדה בביצוע משימות והשגת יעדים
• שליטה על דחפים
• אכפתיות מהזולת
• התגברות על כישלונות
• מיון של מידע ועוד

הלומדה הראשונה בעולם שפותחה על ידי למסך מגע

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)

החוקרים מאייר וסאלובי מגדירים את האינטליגנציה הרגשית:

"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית".

ניתן לזהות 4 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

• תפיסת רגשות
• שימוש ברגשות
• הבנת רגשות וידע רגשי
• ניהול רגשות

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "שיפור האינטליגנציה הרגשית".

–> לקריאת החלק הקודם

אחת השאלות המדעיות המרתקות שנשאלת מאות בשנים עוסקת בסוגיה, האם ניתן לשפר אינטליגנציה אצל ילדים?

למרות שמרבית המחקרים קובעים שהאינטליגנציה הינה בחלקה גנטית קיימות דרכים אפקטיביות לשפר את האינטליגנציה של ילדים, יש כמה דרכים אפקטיביות לעשות כך. מה שאנחנו יורשים הוא טווח רחב למדי שיכול לנוע למעלה ולמטה ויש מה לעשות לגביו. הגורמים הסביבתיים שאנחנו נחשפים אליהם בינקות ובילדות משפיעים לא מעט ואחראים עד כמה נהיה קרובים לקצה העליון של הטווח שלנו.

בתחום הטכנולוגי חלה התפתחות רבה שגורמת "לפיצוץ" של מידע. לילדים קשה לעשות מיון. ילדים מבלים שעות בצפייה בטלוויזיה, מול המחשב ואמצעים טכנולוגים נוספים.

המרכז הלימודי האינטראקטיבי הראשון בעולם שפיתחתי

הילדים רואים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורם לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

מחקרים רבים שנערכו על קבוצות ילדים שלמדו באמצעות שיטת הלמידה שפיתחתי, כתוכנית למידה סדורה, במטרה לבחון את יעילותה בכל הקשור, לשיפור המדדים המקובלים בבחינת רמת האינטליגנציה של הילדים הוכיחו, שאומנם ניתן לשפר את האינטליגנציה אצל ילדים.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית" (Ability EI).

–> לקריאת החלק הראשון

–> לקריאת החלק השני

–> לקריאת החלק השלישי

במסגרת המחקר שערכתי, התבקש לקבוע מספר אדני יסוד שיהוו את המסד ההשוואתי המדיד לעניין יעילות ותרומת המערכות שפיתחתי, בכל הקשור לפיתוח אינטליגנציה אצל ילדים.

מערכות למידה אינטראקטיביות לפיתוח אינטליגנציה שפיתחתי

שאלת היסוד הינה מהי אינטליגנציה ?

האינטליגנציה הינה מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה.

תוך כדי התפתחות מבחן ה-IQ פותחו גם תיאוריות נוספות שתמכו בו. בבסיס תיאוריות אלו עמדה הנחת היסוד כי האינטליגנציה היא ישות אחידה, תורשתית ובלתי ניתנת למדידה, כלומר, יש סוג אחד של אינטליגנציה ובני האדם נולדים עם כמות ידועה של אינטליגנציה ולא ניתן לשנותה.

הפסיכולוג הווארד גרדנר פיתח את גישת האינטליגנציות המרובות המבוססת על התפיסה, שהתייחסות לאינטליגנציה כולה כמכלול אחד, הינה, חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית.

האינטליגנציות המובחנות אותם מונה גרדנר בגישתו לקיומן של אינטליגנציות מרובות הינם:

• לשונית
• לוגית – מתמטית
• מרחבית
• מוזיקלית
• גופנית-תנועתית
• תוך אישית
• בין אישית
• מוסרית
• הישרדותית

גרדנר קובע במסקנתו העיקרית:

האינטליגנציה הנה היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים במסגרת קהילה או מערך תרבותי מסוים.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "האם ניתן לשפר אינטליגנציה אצל ילדים?"

–> לקריאת החלק הראשון

–> לקריאת החלק השני

גאונות היא נחלת הפרט התורם לכלל

גאונים נוטים להיות בדרך כלל מפורסמים כגאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל: אלברט איינשטיין ואייזק ניוטון, שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה, לעומת, מוצרט ובאך שהוכרו כגאונים, בתחום המוסיקה בלבד.

היו מעט גאונים שנחשבו לרב תחומיים, כאשר המפורסם שבהם היה לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים והפסלים בהיסטוריה בד בבד עם היותו, אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי, פיזיקאי ואחד מחלוצי תורת האנטומיה.

בבסיס האידיאולוגיה החינוכית שפיתחתי, המהווה את תפיסת עולמות התוכן במערכות האינטראקטיביות השונות, מושם דגש על הענקת מיומנויות וכלים רב תחומיים לילדים, החל מהגיל הרך.

מחקרים רבים שפורסמו בארץ ובעולם מעידים, ששיטת הלמידה הייחודית באמצעות מערכות החינוכיות האינטראקטיביות שפיתחתי, תורמת בצורה מובהקת להצלחה מדידה רוחבית בכל מקצועות הלמידה, בהישגי התלמידים שלמדו באמצעותן, בהשוואה לתלמידים שלמדו בשיטות אחרות.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב"מהי אינטליגנציה?".

–> לקריאת החלק הראשון

במטרה לקבוע מדדים השוואתיים על בסיס מחקרים ומדדים אחרים, קבעתי מספר הנחות יסוד יסודיות.

מיהו גאון ?

הגדרה
גאון הוא אדם בעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד מהממוצע באוכלוסייה
אנשים שחוללו מהפכות תפישתיות, תרבותיות, מוסיקאליות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן, ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת.

מהי גאונות?

זו גאונות?

החומה הסינית / סטיב ג'ובס: "אני מוכן לוותר על כל הטכנולוגיה, תמורת בילוי אחר צהריים עם סוקרטס"

או זו גאונות?

הנחיתה על הירח: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" (ניל אולדן ארמסטרונג) / "עובד אדמתו ישבע לחם" – תנ"ך

או שמא זו גאונות?

אלברט איינשטיין: "ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא שלגאונות יש גבולות" / צ'ארלי צ'פלין

קיימת מחלוקת עמוקה סביב הגדרת הגאונות המבוססת על מבחן התנהגותי אחד הבוחן בפועל מגוון מצומצם של נושאים – מנת משכל (אייקיו).

ברור שלא נמצא עדיין כלי אמין מוסכם שיכול להפריד בין הקטגוריות השונות של האינטליגנציה.

למרות שמבחנים שונים כגון מבחן וקסלר, מבחן סטנפורד-בינה ומבחן גארדנר השונים במהותם זה מזה, נוטים להגדיר ילדים או מבוגרים בשלבי התפתחות שונים כגאונים, הרי ברור שגאון יכול להיות מוגדר שכזה רק במבחן התוצאה.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב"גאונות היא נחלת הפרט התורם לכלל".

מטרות המחקר

"השפעתן של הטכנולוגיות המתקדמות, המשלבות שימוש בעזרים דידקטיים, במערכות שפיתחתי, בסביבות למידה דינמיות, על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

מערכת ה -EduMatrix (אדיומטריקס) שפיתחתי

בעשרים השנים האחרונות, בנוסף לפיתוח שיטות למידה חדשניות משולבות בטכנולוגיות ושיטות חינוכיות משלימות, חקרתי את שני המושגים המשיקים מצד אחד והקוטביים מצד שני, גאונות ואינטליגנציה, תחת הכותרת המוגדרת במטרות המחקר.

קיימים מחקרים רבים ורציניים בנושאים משיקים. הזכות שנפלה בחלקי, שבמהלך השנים הצלחתי תוך כדי שיפור ושינוי כיווני הפיתוח והיישום שלי, לבחון בזמן אמת, את עוצמת ההשפעות של המערכות שפיתחתי ללא פילטרים בתרבויות מגוונות.

לכל אחד מאיתנו קיימת היכולת, לתרום לחברה בתוך מעגלי העשייה הקטנה המקיפה אותנו, תועלות רבות משנראה ולהעניק לדורות הבאים, שכבה רחבה איכותית יותר של אנשים חושבים ויצירתיים, בעלי רמת משכל גבוהה – גאונים.

לשמחתי, במהלך עשרות שנים של ביקורים במוסדות חינוך בעולם, התאפשר לי לעקוב אחרי איכויות הלמידה והשפעותיהן המשמעותיות והעמוקות על ילדים, באמצעות המערכות האינטראקטיביות שפיתחתי.

* * *

מטרות המחקר, שהקיף אלפי תלמידים משכבות גיל שונות, הכתיבו לי התייחסות למספר סוגיות מרכזיות אשר היוו את המסד לביצועו:

o מהי גאונות ?
o האם קיימת חשיבות לטפח גאונות ?
o האם ניתן לאמוד גאונות ?
o האם ניתן לפתח ילדים גאונים בסביבות טכנולוגיות משתנות?
o כיצד ניתן לפתח ילדים גאונים בסביבות טכנולוגיות משתנות?
o מהי אינטליגנציה ?
o האם המדדים לקביעת האינטליגנציה משקפים נתונים מדעיים?
o האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של ילדים בסביבות טכנולוגיות משתנות?

בהמשך אציג בפניכם מענה לסוגיות המרכזיות, והתייחסותי בהמשך לממצאים המרתקים אודות, השפעתן של המערכות הטכנולוגיות המתקדמות שפיתחתי, המשלבות עזרים מוחשיים, בסביבות למידה משתנות, על גאונות ואינטליגנציה, אצל ילדים.

דוגמאות לעזרים דידקטיים מוחשיים המשולבים בפעילות במערכות האינטראקטיביות שפיתחתי

המעקב אחרי התלמידים, כלל תלמידים שלמדו באמצעות מערכות הלמידה האינטראקטיביות השונות שפיתחתי, במהלך 3 שנים ברצף. עובדה חשובה זו ונתוני ההשוואה המקבילים שהועמדו לרשותי מקבוצות תלמידים אחרות, שלא למדו באמצעות המערכות האינטראקטיביות, מעניקים למחקר משנה תוקף, לגביי יעילותן המוכחת של המערכות שפיתחתי בהשוואה, למסלולי למידה אחרים.