בעולמות התוכן במערכות הלמידה האינטראקטיביות שפיתחתי, שילבתי את עולם המוסיקה כאחד התחומים בהם הילדים והמתווכים החינוכיים, מצאו עניין רב .

שילוב לימודי המוסיקה במערכת האינטראקטיבית "מולטימדיה קיד" שפיתחתי, שזיכתה אותי ב"פרס ראש הממשלה, בתחום החינוך"

בגיל הגן ניגנתי בחליל, בכיתה א' התחלתי ללמוד נגינה בקלרניט וכעבור מספר שנים בסקספון. כ – 10 שנים השתתפתי בהרכבים שונים של תזמורות והופעתי בקונצרטים ואירועים.
במטרה להנגיש את עולם הנגינה לאוכלוסיות רחבות, פיתחתי שיטת למידה לנגינה על כלי הקשה אתני – הדרבוקה. השיטה כוללת, שימוש בשפה גרפית חילופית לתווים המסורתיים ומבוססת על צלמיות מהעולם הגיאומטרי, להם הוספתי מספר צלמיות ייעודיות נוספות.

דוגמה לעמודים של ה"תווים החלופיים" שפיתח גולדנברג פסי

השיטה הידידותית, מקנה למשתתפים בני כל הגילאים יכולת לנגן/לתופף תוך פרק זמן קצר מתחילת המפגש הראשון, מתוך 12 מפגשים ומחזקת את בטחונם העצמי. התיפוף הקבוצתי בדרבוקה מעביר חוויה מרתקת התורמת בין השאר, לדינאמיקה חברתית, שיפור מוטוריקה עדינה וגסה, חשיפה למקצבים מסורתיים ומודרנים, טכניקות מגוונות, פריקת מתחים ועוד.

השיטה זוכה להצלחה מרובה!

הדמות שנבחרה להוביל את מיזם לימודי הנגינה שפיתח גולדנברג פסי בסין, טאיוואן ויפן

המיומנויות המרכזיות הנרכשות באמצעות מערכת ה – Qe שפיתח גולדנברג פסי, מתחלקות ל – 6 תחומי על:
• לוגיקה ואסטרטגיה
• חשיבה מתמטית
• חשיבה יצירתית
• תקשורת ושפה
• קוגניציה
• מיומנויות טכנולוגיות

מיומנויות נרכשות בתחום לוגיקה ואסטרטגיה

מיומנויות נרכשות בתחום חשיבה מתמטית

מיומנויות נרכשות בתחום חשיבה יצירתית

מערכת הלמידה האינטראקטיבית Qe כוללת פעילויות באמצעות עזרים תלת ממדיים מגוונים.
שיטת הלמידה הייחודית שפיתחתי, המשלבת בין פעילות באמצעות עזרים מוחשיים שונים ולומדות "חכמות אינטראקטיביות", הוכחה במחקרים רבים, כיעילה וכתורמת להפנמת המיומנויות הנרכשות ויישומן לעומת שיטות למידה אחרות.

מארז סט הקוביות המעוטרות בדגמים גיאומטריים

מטרות על בפעילויות עם ערכת הקוביות והכרטיסיות בשלבים שונים בפעילויות:

שלב א'
• פתוח מיומנויות מיון
• פתוח הבחנה חזותית
• הקניית מושגים הנדסיים
• פתוח מיומנויות של מילוי הוראות
• פעילות חברתית
• אסטרטגיה
• תכנון
• מעקב אחר תהליך סדרתי רצוף
• תפיסה אנליטית
• פרוק בעיות לגורמים

דוגמה לערכת קוביות וכרטיסיית הכוונה מסט הקוביות המעוטרות בדגמים גיאומטריים

שלב ב'
• הכרת חלקי הקובייה – פאה, קודקוד וצלע
• הכרת הצורות ההנדסיות – ריבוע, משולש שווה צלעות, משולש ישר זווית, מעוין, טרפז ומלבן
• צבעים
• מטריצה
• דגם
• שורה
• טור
• מושגי כיוון, ימין, שמאל, למטה , למעלה, אמצע וכו'

דוגמה למסכי פעילות בלומדה

שלב ג'
• תהליך סדרתי רצוף
• הבחנה חזותית
• מיון
• תכנון
• פעילות חברתית
• מילוי הוראות
• העברת מידע גרפי לדגם מוחשי
• אסטרטגיה

שלב ד'
• זיכרון חזותי
• שימוש במושגי שפה נרכשים
• העברת מידע ויזואלי לדגם מוחשי
• אסטרטגיה
• עבודת צוות

הערכה כוללת 36 קוביות, 9 קוביות משולבות בדגמים גיאומטריים ב – 2 צבעים נבחרים

קורצ'אק ביקר בישראל באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, לאחר שהייה במספר קיבוצים והתרשמותו העמוקה מהתגשמות החזון הציוני, אף שקל לעלות לארץ ולבנות בירושלים את ביתו.

משלל הספרים שכתב, ספר הילדים הנחשב כפופולרי ביותר שכתב, "המלך מתיה הראשון", הפך לנכס צאן ברזל, למיליוני קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, בעולם כולו.

גישתו החינוכית של קורצ'אק השפיעה והתמקדה על יוזמות חקיקה לטובת הילד, שהופיעו אחרי מלחמת עולם השנייה. גישתו שימשה מצע לאמנת זכויות הילד, שהתקבלה בשנת 1989 על ידי האו"ם.

בול לזכרו של קורצ'אק שהונפק ע"י השירות הבולאי בשנת 1962

קורצ'אק רקע בתודעתי, משפט עוצמתי לאורו גידלתי את ילדיי, הענקתי לעובדיי מהלך עשרות שנים והקניתי מהידע שלי ללקוחותיי ולילדים בעשרות שנות עשייה, תפיסת עולם חינוכית ייחודית.

"הדואג לימים – זורע חיטה, הדואג לשנים – נוטע עצים, הדואג לדורות – מחנך ילדים"

אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק בורשה

יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:

• דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
• אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
• ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
• העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
• האמונה שילד מכיר הכי טוב את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
• הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
• הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

קורצ'אק עם תלמידיו

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים, הנאצים את גטו ורשה, בשנת 1940, בית היתומים היהודי והילדים היהודים, אולצו לעבור אל הגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, הוא סירב, ויחד עם אחרים, נשאר עם חניכיו אותם אהב ללא תנאי, ברגעיהם מלאי הייסורים האחרונים.

קורצ'אק בגישתו הייחודית, הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן עובדותיו המסורות, הלך עם היתומים אל המוות הבלתי נמנע בידי הנאצים.

בחלקה השלישי של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לדמותו של קורצ'אק כדמות מופת לדורות.

כהורים וכאנשי חינוך, עבור כל אחד מאתנו קיים מודל לחיקוי במודע או כחלק מהיסטוריה תרבותית, אותה אנו נושאים דורות, בגנים שלנו.

יאנוש קורצ'אק  (1878-1942)

נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878. נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה ע"י הנאצים.

כבר בצעירותי, כילד יהודי, שהענף המשפחתי שלי מצד אבי, חווה את השואה במלוא עוצמתה, נחשפתי לדמות מופת של המחנך הדגול ביותר לדעתי, שחי במאה העשרים ד"ר – Janusz Korczak‏, שנודע גם תחת השם – Henryk Goldszmit

ברשותכם אספר לכם בקצרה, אודות איש החינוך המופלא, שעיצב למעשה את תפיסת עולמי החינוכית בכל הקשור לחשיבות ההכרה במקומו של הילד החל מהגיל הרך, בעיצוב דמותה של החברה העתידית והקנה לי ערכים נוספים, אשר השפיעו על מהלך חיי.

יאנוש קורצ'אק נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878, צאצא למשפחת יהודים מכובדת, נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה, ע"י הנאצים.

מחנך חדשן, מחזאי, מחבר ספרי ילדים וספרים ומאמרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, מבשר הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. הקים וניהל בתי יתומים והיה חלוץ התפיסה לחינוך דמוקרטי.

בחלקה השני של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לגישות החינוכיות המהפכניות שפיתח קורצ'אק.

–> לקריאת החלק הקודם

תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן, חלק ראשון.

מטרות המחקר
"השפעתן של הטכנולוגיות המתקדמות, המשלבות שימוש בעזרים דידקטיים, במערכות שפיתחתי, בסביבות למידה דינמיות, על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

מסקנות המחקר
סביבות למידה המשלבות אמצעים דידקטיים מגוונים, לא רק טכנולוגיים, המובנות במערכות האינטראקטיביות החינוכיות שפיתחתי, מעניקות תרומות ממשיות לרמת האינטליגנציה של הילדים ומאפשרות להם בתהליך מתמשך, להימנות על קבוצת הילדים המוגדרים, כגאונים.

דוגמאות מסביבות הלמידה שפיתחתי התורמות לפיתוח גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים

תוצאות המחקר קיבלו חיזוק מתוצאות מחקרים מלווים חיצוניים במדינות שונות המצביעים בצורה מובהקת, שהישגיהם של תלמידים שלמדו בסביבות למידה שפותחו על בסיס תפיסתי במהלך השנים, גבוהים בהרבה, מאלו שלא למדו בסביבות אלו.

המחקר המקיף עקב אחרי אלפי תלמידים שלמדו באמצעות מערכות הלמידה האינטראקטיביות השונות שפיתחתי, במהלך 3 שנים ברצף במדינות שונות. עובדה חשובה זו ונתוני ההשוואה המקבילים שהועמדו לרשותי מקבוצות תלמידים אחרות, שלא למדו באמצעות המערכות האינטראקטיביות, מעניקים למחקר משנה תוקף, לגביי יעילותן המוכחת של המערכות שפיתחתי בהשוואה, למסלולי למידה רבים אחרים.

מניתוח הממצאים הרבים שנאגרו אצלי, על ציר הזמן המתמשך של המחקר, ביצעתי שינויים והתאמות ביעדים הפדגוגים ובכלים השונים שפיתחתי, אשר היוו, פלטפורמה דינמית במהלך פיתוח המערכות המתקדמות בהמשך, במטרה להעניק לשכבה רחבה יותר של ילדים, תרומות מתמשכות, לרמת האינטליגנציה שלהם.

בחלקו האחרון של המחקר, אביא לידיעתכם את הממצאים שהתקבלו מניתוח הנתונים לעניין הסוגיות המרכזיות של המחקר.

–> לקריאת החלק הקודם

שיפור האינטליגנציה הרגשית

למרות שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות שונות לילדים, כבר החל בגיל הרך, לדוגמא:

• מתן הזדמנויות להבעה רגשית
• שוב להראות לילדים שגם מבוגרים מרגישים
• לתת לגיטימציה להבעת רגשות
• לפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת
• פיתוח מודעות אישית
• פיתוח מודעות חברתית
• פיתוח מנהיגות
• יכולת התמודדות עם קונפליקטים
• העצמת פיתוח הפוטנציאל

במערכות הטכנולוגיות האינטראקטיביות שפיתחתי במהלך עשרות שנים, הושם דגש על שילוב כלים מגוונים, שמטרתם שיפור האינטליגנציה הרגשית אשר שולבו אינטגרטיבית, בעולמות התוכן הלימודיים המגוונים מתוך כוונה לפתח בצורה מיטבית ומרבית, את הגאונות והאינטליגנציה אצל ילדים.

יישומים אינטראקטיביים לשיפור האינטליגנציה הרגשית במערכת האקשן קיד שפיתחתי

חומרי ההדרכה הפדגוגים, מערכי השיעור והחומרים הדידקטיים המסופקים לאנשי החינוך, בנוסף למסלולי ההכשרה התומכים את הטעמת המערכות במוסדות החינוך, כוללים ידע ייעודי לעניין שיפור האינטליגנציה הרגשית וזוכים להערכה מרובה מלקוחותיי.

בחלקו הנוסף של המחקר, אביא לידיעתכם את תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן.

–> לקריאת החלק הקודם

הילדים רואים, נחשפים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורמת לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

חשוב שנגרום לילדים להיות יותר מאושרים, להצליח בחיים ושתהיה לנו חברה טובה יותר, על ההורים, על המורים ושאר הבוגרים מסביב לילדים ללמד את הילדים את בינת הלב (אינטליגנציה רגשית).

מוטלת עלינו החובה להקנות לילדים את כישורי החיים:

• מודעות לרגשותיהם ולרגשות הזולת
• לקיחת אחריות ומחויבות
• התמדה בביצוע משימות והשגת יעדים
• שליטה על דחפים
• אכפתיות מהזולת
• התגברות על כישלונות
• מיון של מידע ועוד

הלומדה הראשונה בעולם שפותחה על ידי למסך מגע

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)

החוקרים מאייר וסאלובי מגדירים את האינטליגנציה הרגשית:

"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית".

ניתן לזהות 4 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

• תפיסת רגשות
• שימוש ברגשות
• הבנת רגשות וידע רגשי
• ניהול רגשות

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "שיפור האינטליגנציה הרגשית".

–> לקריאת החלק הקודם

אחת השאלות המדעיות המרתקות שנשאלת מאות בשנים עוסקת בסוגיה, האם ניתן לשפר אינטליגנציה אצל ילדים?

למרות שמרבית המחקרים קובעים שהאינטליגנציה הינה בחלקה גנטית קיימות דרכים אפקטיביות לשפר את האינטליגנציה של ילדים, יש כמה דרכים אפקטיביות לעשות כך. מה שאנחנו יורשים הוא טווח רחב למדי שיכול לנוע למעלה ולמטה ויש מה לעשות לגביו. הגורמים הסביבתיים שאנחנו נחשפים אליהם בינקות ובילדות משפיעים לא מעט ואחראים עד כמה נהיה קרובים לקצה העליון של הטווח שלנו.

בתחום הטכנולוגי חלה התפתחות רבה שגורמת "לפיצוץ" של מידע. לילדים קשה לעשות מיון. ילדים מבלים שעות בצפייה בטלוויזיה, מול המחשב ואמצעים טכנולוגים נוספים.

המרכז הלימודי האינטראקטיבי הראשון בעולם שפיתחתי

הילדים רואים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורם לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

מחקרים רבים שנערכו על קבוצות ילדים שלמדו באמצעות שיטת הלמידה שפיתחתי, כתוכנית למידה סדורה, במטרה לבחון את יעילותה בכל הקשור, לשיפור המדדים המקובלים בבחינת רמת האינטליגנציה של הילדים הוכיחו, שאומנם ניתן לשפר את האינטליגנציה אצל ילדים.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית" (Ability EI).

–> לקריאת החלק הראשון

–> לקריאת החלק השני

–> לקריאת החלק השלישי

במסגרת המחקר שערכתי, התבקש לקבוע מספר אדני יסוד שיהוו את המסד ההשוואתי המדיד לעניין יעילות ותרומת המערכות שפיתחתי, בכל הקשור לפיתוח אינטליגנציה אצל ילדים.

מערכות למידה אינטראקטיביות לפיתוח אינטליגנציה שפיתחתי

שאלת היסוד הינה מהי אינטליגנציה ?

האינטליגנציה הינה מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה.

תוך כדי התפתחות מבחן ה-IQ פותחו גם תיאוריות נוספות שתמכו בו. בבסיס תיאוריות אלו עמדה הנחת היסוד כי האינטליגנציה היא ישות אחידה, תורשתית ובלתי ניתנת למדידה, כלומר, יש סוג אחד של אינטליגנציה ובני האדם נולדים עם כמות ידועה של אינטליגנציה ולא ניתן לשנותה.

הפסיכולוג הווארד גרדנר פיתח את גישת האינטליגנציות המרובות המבוססת על התפיסה, שהתייחסות לאינטליגנציה כולה כמכלול אחד, הינה, חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית.

האינטליגנציות המובחנות אותם מונה גרדנר בגישתו לקיומן של אינטליגנציות מרובות הינם:

• לשונית
• לוגית – מתמטית
• מרחבית
• מוזיקלית
• גופנית-תנועתית
• תוך אישית
• בין אישית
• מוסרית
• הישרדותית

גרדנר קובע במסקנתו העיקרית:

האינטליגנציה הנה היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים במסגרת קהילה או מערך תרבותי מסוים.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "האם ניתן לשפר אינטליגנציה אצל ילדים?"

–> לקריאת החלק הראשון

במטרה לקבוע מדדים השוואתיים על בסיס מחקרים ומדדים אחרים, קבעתי מספר הנחות יסוד יסודיות.

מיהו גאון ?

הגדרה
גאון הוא אדם בעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד מהממוצע באוכלוסייה
אנשים שחוללו מהפכות תפישתיות, תרבותיות, מוסיקאליות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן, ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת.

מהי גאונות?

זו גאונות?

החומה הסינית / סטיב ג'ובס: "אני מוכן לוותר על כל הטכנולוגיה, תמורת בילוי אחר צהריים עם סוקרטס"

או זו גאונות?

הנחיתה על הירח: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" (ניל אולדן ארמסטרונג) / "עובד אדמתו ישבע לחם" – תנ"ך

או שמא זו גאונות?

אלברט איינשטיין: "ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא שלגאונות יש גבולות" / צ'ארלי צ'פלין

קיימת מחלוקת עמוקה סביב הגדרת הגאונות המבוססת על מבחן התנהגותי אחד הבוחן בפועל מגוון מצומצם של נושאים – מנת משכל (אייקיו).

ברור שלא נמצא עדיין כלי אמין מוסכם שיכול להפריד בין הקטגוריות השונות של האינטליגנציה.

למרות שמבחנים שונים כגון מבחן וקסלר, מבחן סטנפורד-בינה ומבחן גארדנר השונים במהותם זה מזה, נוטים להגדיר ילדים או מבוגרים בשלבי התפתחות שונים כגאונים, הרי ברור שגאון יכול להיות מוגדר שכזה רק במבחן התוצאה.

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב"גאונות היא נחלת הפרט התורם לכלל".

את המרכז הראשון שהוקם בטייוואן (טייפה), פיתחתי בשיתוף חברה טיוואנית, (QQzOO) המתמחה בהקמת מרכזי למידה אינטראקטיביים, בתחום החינוך הפורמאלי והפרטי, במזרח הרחוק.

במרכז בטייפה, משולבות המערכות האינטראקטיביות הייחודיות שפיתחתי במהלך השנים ואמצעים ייעודים נוספים שפותחו עם חברת QQzOO הישראלית והחברה הטיוואנית, במטרה לתת מענה הוליסטי לתחומי הפעילויות, עליהם מושם דגש במערכת הלימודים בטייוואן.

בהמשך להצלחה הכבירה בהפעלת המרכז, שווקו בטייוואן ובסין מרכזים נוספים המושתתים על הקונצפט החינוכי האינטראקטיבי.

עוצבה סדרת דמויות ייעודיות, המלוות את התלמידים במהלך הפעילויות בעולמות התוכן השונים.

חלק מהדמויות המלוות את הפעילות במרכז בטייפה

תכני הפעילות במרכז וההפעלות המגוונות המשולבות בו, הותאמו במיוחד עבור קהל היעד המקומי ומתן מענה לצרכים הקהילתיים והמסורתיים המקומיים.

כניסה למרכז הפעילות בטייפה שעיצב ופיתח גולדנברג פסי

המרכז מחולק למספרי חללי פעילות פונקציונאליים המוקצים, לעולמות תוכן משתנים.

הפעילות מיועדת לילדים בגילאי 3-10 ומשתרעת על פני 5 שעות ברצף, 12 מפגשים בכל שנת לימודים.

מרחב הפעילות הלימודי ייחודי, דינמי ועשיר בגירויי למידה המפתחים אצל התלמידים מוטיבציה גבוהה ללמידה.

המבנה החזותי המשולב באמצעים ויזואליים מסקרנים ומעוררי חקר מפתחים אצל התלמידים צוהר לחוויה רבת אתגרים במרחב תלת-ממדי, ומכשירים את התלמיד כמי שחושב ומודע ליכולותיו הקיימות מחד ולצורך לדעת ולהטמיע תחומי ידע ותוכן חדשים מאידך.

ההדגשים בפעילות המשלבת פעילות סנסומוטורית הכוללת רכיבה על אופניים ייעודיות, לצד פעילות במערכות טכנולוגיות אינטראקטיביות שפיתחתי הן ברמת הפרט, והן בהקשר הקבוצתי, מקנים לתלמידים תרבות "התנהגות הלמידה" שבבסיסה, הפנמת מידע חיוני התורם לפיתוח האינטליגנציה, יכולת עיבוד אירועים לא צפויים והטמעתם לתגובות נלמדות מעובדות.

מבט על החלל הגדול של המרכז בטייפה

הפתיחות של התלמידים ללמידה תורמת ומשפיעה, בתנאי שטח ייחודים אלו, מוכחת מחקרית במחקרים שנערכו בסביבות דומות שפיתחתי, מחקרים שהיוו את המסד לפיתוח המרכז בטייפה.

דגש מיוחד מושם על פיתוח מיומנויות מוטוריות עדינות, מיומנויות תקשורתיות ופיתוח ההיבט המילולי.

במהלך הפעילות התלמידים עושים שימוש במערכת תקשורת פנימית, התורמת לחוויה ומעודדת שימוש בשפה מובנת וקליטה.

גישה חדשנית מופעלת במרכז במטרה לשתף את התלמידים בצורה מלאה בעיצוב סביבת הלמידה. בחלק מחללי הפעילות, התלמידים שותפים פעילים בעיצוב הקירות בהתאמה לנושאים המועברים.

תלמידים מעצבים את חלל ההמחזה

בסיור עם מר פוסטמן, הוצגה בפניו סביבת למידה שפיתחתי שבמרכזה, מערכת אינטראקטיבית המשלבת עולם מוחשי ועולם וירטואלי, אשר זכתה להצלחה מרובה, באלפי גני ילדים בארץ ובעולם.

מתוך ראיית הצורך, ליצור סביבת לימוד ערכית אינטראקטיבית, תוך כדי שימת דגש על שימור צרכיו של הילד בגיל הרך לעניין הרב חושיות וחשיפתו לעולם הטכנולוגי המתקדם, פיתחתי קונספט פורץ דרך, המשלב בין שני עולמות אלו שבטבורו, הדגש על מתן מענה הוליסטי למכלול צרכיו של הילד.

סביבת הלמידה הרב חושית האינטראקטיבית, תורמת, מעוררת, מעודדת, משמרת, מטפחת ומפתחת דגשים פדגוגיים שונים, המהווים מצע נוח, ידידותי לפיתוח כישורי החשיבה, האינטליגנציה והיצירתיות אצל המשתמשים הצעירים, כבר בשלבי התפתחותם הראשונים.

יתרונותיה של סביבת הלמידה

o      פיתוח אינטיליגנציה
o      מעודדת סקרנות
o      מעוררת ומטפחת כישורי חשיבה
o      פיתוח מיומנויות
o      שימור תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
o      שימור תהליך הבנייה (ב – רפויה) חברתית
o      מפתחת חשיבה מחוץ לקופסא
o      מטפחת יכולות יצירתיות
o      יצירת מודלים תקשורתיים אינטראקטיביים
o      ניהול הידע באוטוסטראדת המידע
o      מעל הכל, שימור חווית הילדות בשלבי הלמידה

סביבת למידה רב חושית שפיתח גולדנברג פסי בטייפה – טייוואן

המוטו המלווה אותי בפיתוח המערכות החינוכיות מהלך עשרות שנים:

לא רק טכנולוגיה, שילוב של אמצעים דידקטיים, מעורבות מתווך חינוכי (גננת,מורה) ורגישות לצרכיו המגוונים של הילד.

מיליוני ילדים בעשרות מדינות בעולם, למדו ולומדים בשיטות הלמידה האינטראקטיביות היצירתיות שפיתחתי יחד עם, צוות עובדים מסורים מתחומי ידע רחבים, ממוקדי מטרה.