אין עתיד ללא עבר – יאנוש קורצ'אק – חלק שלישי

קורצ'אק ביקר בישראל באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, לאחר שהייה במספר קיבוצים והתרשמותו העמוקה מהתגשמות החזון הציוני, אף שקל לעלות לארץ ולבנות בירושלים את ביתו.

משלל הספרים שכתב, ספר הילדים הנחשב כפופולרי ביותר שכתב, "המלך מתיה הראשון", הפך לנכס צאן ברזל, למיליוני קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, בעולם כולו.

גישתו החינוכית של קורצ'אק השפיעה והתמקדה על יוזמות חקיקה לטובת הילד, שהופיעו אחרי מלחמת עולם השנייה. גישתו שימשה מצע לאמנת זכויות הילד, שהתקבלה בשנת 1989 על ידי האו"ם.

בול לזכרו של קורצ'אק שהונפק ע"י השירות הבולאי בשנת 1962

קורצ'אק רקע בתודעתי, משפט עוצמתי לאורו גידלתי את ילדיי, הענקתי לעובדיי מהלך עשרות שנים והקניתי מהידע שלי ללקוחותיי ולילדים בעשרות שנות עשייה, תפיסת עולם חינוכית ייחודית.

"הדואג לימים – זורע חיטה, הדואג לשנים – נוטע עצים, הדואג לדורות – מחנך ילדים"

אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק בורשה

אין עתיד ללא עבר – יאנוש קורצ'אק – חלק שני

יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:

• דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
• אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
• ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
• העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
• האמונה שילד מכיר הכי טוב את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
• הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
• הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

קורצ'אק עם תלמידיו

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים, הנאצים את גטו ורשה, בשנת 1940, בית היתומים היהודי והילדים היהודים, אולצו לעבור אל הגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, הוא סירב, ויחד עם אחרים, נשאר עם חניכיו אותם אהב ללא תנאי, ברגעיהם מלאי הייסורים האחרונים.

קורצ'אק בגישתו הייחודית, הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן עובדותיו המסורות, הלך עם היתומים אל המוות הבלתי נמנע בידי הנאצים.

בחלקה השלישי של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לדמותו של קורצ'אק כדמות מופת לדורות.

אין עתיד ללא עבר – יאנוש קורצ'אק – חלק ראשון

כהורים וכאנשי חינוך, עבור כל אחד מאתנו קיים מודל לחיקוי במודע או כחלק מהיסטוריה תרבותית, אותה אנו נושאים דורות, בגנים שלנו.

יאנוש קורצ'אק  (1878-1942)

נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878. נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה ע"י הנאצים.

כבר בצעירותי, כילד יהודי, שהענף המשפחתי שלי מצד אבי, חווה את השואה במלוא עוצמתה, נחשפתי לדמות מופת של המחנך הדגול ביותר לדעתי, שחי במאה העשרים ד"ר – Janusz Korczak‏, שנודע גם תחת השם – Henryk Goldszmit

ברשותכם אספר לכם בקצרה, אודות איש החינוך המופלא, שעיצב למעשה את תפיסת עולמי החינוכית בכל הקשור לחשיבות ההכרה במקומו של הילד החל מהגיל הרך, בעיצוב דמותה של החברה העתידית והקנה לי ערכים נוספים, אשר השפיעו על מהלך חיי.

יאנוש קורצ'אק נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878, צאצא למשפחת יהודים מכובדת, נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה, ע"י הנאצים.

מחנך חדשן, מחזאי, מחבר ספרי ילדים וספרים ומאמרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, מבשר הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. הקים וניהל בתי יתומים והיה חלוץ התפיסה לחינוך דמוקרטי.

בחלקה השני של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לגישות החינוכיות המהפכניות שפיתח קורצ'אק.

מחקרי בנושא פיתוח גאונות ואינטליגנציה – חלק שמיני

–> לקריאת החלק הקודם

תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן, חלק ראשון.

מטרות המחקר
"השפעתן של הטכנולוגיות המתקדמות, המשלבות שימוש בעזרים דידקטיים, במערכות שפיתחתי, בסביבות למידה דינמיות, על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

מסקנות המחקר
סביבות למידה המשלבות אמצעים דידקטיים מגוונים, לא רק טכנולוגיים, המובנות במערכות האינטראקטיביות החינוכיות שפיתחתי, מעניקות תרומות ממשיות לרמת האינטליגנציה של הילדים ומאפשרות להם בתהליך מתמשך, להימנות על קבוצת הילדים המוגדרים, כגאונים.

דוגמאות מסביבות הלמידה שפיתחתי התורמות לפיתוח גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים

תוצאות המחקר קיבלו חיזוק מתוצאות מחקרים מלווים חיצוניים במדינות שונות המצביעים בצורה מובהקת, שהישגיהם של תלמידים שלמדו בסביבות למידה שפותחו על בסיס תפיסתי במהלך השנים, גבוהים בהרבה, מאלו שלא למדו בסביבות אלו.

המחקר המקיף עקב אחרי אלפי תלמידים שלמדו באמצעות מערכות הלמידה האינטראקטיביות השונות שפיתחתי, במהלך 3 שנים ברצף במדינות שונות. עובדה חשובה זו ונתוני ההשוואה המקבילים שהועמדו לרשותי מקבוצות תלמידים אחרות, שלא למדו באמצעות המערכות האינטראקטיביות, מעניקים למחקר משנה תוקף, לגביי יעילותן המוכחת של המערכות שפיתחתי בהשוואה, למסלולי למידה רבים אחרים.

מניתוח הממצאים הרבים שנאגרו אצלי, על ציר הזמן המתמשך של המחקר, ביצעתי שינויים והתאמות ביעדים הפדגוגים ובכלים השונים שפיתחתי, אשר היוו, פלטפורמה דינמית במהלך פיתוח המערכות המתקדמות בהמשך, במטרה להעניק לשכבה רחבה יותר של ילדים, תרומות מתמשכות, לרמת האינטליגנציה שלהם.

בחלקו האחרון של המחקר, אביא לידיעתכם את הממצאים שהתקבלו מניתוח הנתונים לעניין הסוגיות המרכזיות של המחקר.

מחקרי בנושא פיתוח גאונות ואינטליגנציה – חלק שביעי

–> לקריאת החלק הקודם

שיפור האינטליגנציה הרגשית

למרות שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות שונות לילדים, כבר החל בגיל הרך, לדוגמא:

  • מתן הזדמנויות להבעה רגשית
  • שוב להראות לילדים שגם מבוגרים מרגישים
  • לתת לגיטימציה להבעת רגשות
  • לפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת
  • פיתוח מודעות אישית
  • פיתוח מודעות חברתית
  • פיתוח מנהיגות
  • יכולת התמודדות עם קונפליקטים
  • העצמת פיתוח הפוטנציאל

במערכות הטכנולוגיות האינטראקטיביות שפיתחתי במהלך עשרות שנים, הושם דגש על שילוב כלים מגוונים, שמטרתם שיפור האינטליגנציה הרגשית אשר שולבו אינטגרטיבית, בעולמות התוכן הלימודיים המגוונים מתוך כוונה לפתח בצורה מיטבית ומרבית, את הגאונות והאינטליגנציה אצל ילדים.

יישומים אינטראקטיביים לשיפור האינטליגנציה הרגשית במערכת האקשן קיד שפיתחתי

חומרי ההדרכה הפדגוגים, מערכי השיעור והחומרים הדידקטיים המסופקים לאנשי החינוך, בנוסף למסלולי ההכשרה התומכים את הטעמת המערכות במוסדות החינוך, כוללים ידע ייעודי לעניין שיפור האינטליגנציה הרגשית וזוכים להערכה מרובה מלקוחותיי.

בחלקו הנוסף של המחקר, אביא לידיעתכם את תוצאותיו של המחקר שערכתי והמסקנות הנובעות מהן.

מחקרי בנושא פיתוח גאונות ואינטליגנציה – חלק שישי

–> לקריאת החלק הקודם

הילדים רואים, נחשפים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורמת לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

חשוב שנגרום לילדים להיות יותר מאושרים, להצליח בחיים ושתהיה לנו חברה טובה יותר, על ההורים, על המורים ושאר הבוגרים מסביב לילדים ללמד את הילדים את בינת הלב (אינטליגנציה רגשית).

מוטלת עלינו החובה להקנות לילדים את כישורי החיים:

• מודעות לרגשותיהם ולרגשות הזולת
• לקיחת אחריות ומחויבות
• התמדה בביצוע משימות והשגת יעדים
• שליטה על דחפים
• אכפתיות מהזולת
• התגברות על כישלונות
• מיון של מידע ועוד

 

הלומדה הראשונה בעולם שפותחה על ידי למסך מגע

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)

החוקרים מאייר וסאלובי מגדירים את האינטליגנציה הרגשית:

"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית".

ניתן לזהות 4 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

• תפיסת רגשות
• שימוש ברגשות
• הבנת רגשות וידע רגשי
• ניהול רגשות

חלקו הנוסף של המחקר יעסוק ב – "שיפור האינטליגנציה הרגשית".