קורצ'אק ביקר בישראל באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת, לאחר שהייה במספר קיבוצים והתרשמותו העמוקה מהתגשמות החזון הציוני, אף שקל לעלות לארץ ולבנות בירושלים את ביתו.

משלל הספרים שכתב, ספר הילדים הנחשב כפופולרי ביותר שכתב, "המלך מתיה הראשון", הפך לנכס צאן ברזל, למיליוני קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, בעולם כולו.

גישתו החינוכית של קורצ'אק השפיעה והתמקדה על יוזמות חקיקה לטובת הילד, שהופיעו אחרי מלחמת עולם השנייה. גישתו שימשה מצע לאמנת זכויות הילד, שהתקבלה בשנת 1989 על ידי האו"ם.

בול לזכרו של קורצ'אק שהונפק ע"י השירות הבולאי בשנת 1962

קורצ'אק רקע בתודעתי, משפט עוצמתי לאורו גידלתי את ילדיי, הענקתי לעובדיי מהלך עשרות שנים והקניתי מהידע שלי ללקוחותיי ולילדים בעשרות שנות עשייה, תפיסת עולם חינוכית ייחודית.

"הדואג לימים – זורע חיטה, הדואג לשנים – נוטע עצים, הדואג לדורות – מחנך ילדים"

אנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק בורשה

יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:

• דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
• אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
• ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
• העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
• האמונה שילד מכיר הכי טוב את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
• הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
• הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

קורצ'אק עם תלמידיו

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים, הנאצים את גטו ורשה, בשנת 1940, בית היתומים היהודי והילדים היהודים, אולצו לעבור אל הגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, הוא סירב, ויחד עם אחרים, נשאר עם חניכיו אותם אהב ללא תנאי, ברגעיהם מלאי הייסורים האחרונים.

קורצ'אק בגישתו הייחודית, הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן עובדותיו המסורות, הלך עם היתומים אל המוות הבלתי נמנע בידי הנאצים.

בחלקה השלישי של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לדמותו של קורצ'אק כדמות מופת לדורות.

כהורים וכאנשי חינוך, עבור כל אחד מאתנו קיים מודל לחיקוי במודע או כחלק מהיסטוריה תרבותית, אותה אנו נושאים דורות, בגנים שלנו.

יאנוש קורצ'אק  (1878-1942)

נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878. נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה ע"י הנאצים.

כבר בצעירותי, כילד יהודי, שהענף המשפחתי שלי מצד אבי, חווה את השואה במלוא עוצמתה, נחשפתי לדמות מופת של המחנך הדגול ביותר לדעתי, שחי במאה העשרים ד"ר – Janusz Korczak‏, שנודע גם תחת השם – Henryk Goldszmit

ברשותכם אספר לכם בקצרה, אודות איש החינוך המופלא, שעיצב למעשה את תפיסת עולמי החינוכית בכל הקשור לחשיבות ההכרה במקומו של הילד החל מהגיל הרך, בעיצוב דמותה של החברה העתידית והקנה לי ערכים נוספים, אשר השפיעו על מהלך חיי.

יאנוש קורצ'אק נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878, צאצא למשפחת יהודים מכובדת, נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה, ע"י הנאצים.

מחנך חדשן, מחזאי, מחבר ספרי ילדים וספרים ומאמרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, מבשר הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. הקים וניהל בתי יתומים והיה חלוץ התפיסה לחינוך דמוקרטי.

בחלקה השני של הסקירה "אין עתיד ללא עבר" אתייחס לגישות החינוכיות המהפכניות שפיתח קורצ'אק.